#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסורים בנוגע לבהמות בשבת?	"כתב הערוה""ש (סעי' א') דיש שני איסורי תורה, ואחד איסור דרבנן:<br>1) שביתת בהמתו - דכתיב למען ינוח שורך וחמורך, ואסור להניח בהמתו להוציא משא ע""י עקירה והנחה דומיא דאדם<br>2) מחמר - דכתיב לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך איזהו מלאכה שהיא ע""י שניהם הוי אומר זה מחמר (רש""י שבת קנ""ג ע""ב), וזה שייך אפי' בבהמתו של עכו""ם<br>3) מדרבנן אסור להשתמש בבעלי חיים"	סימן שה סעיף א-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים מחויבות בשביתת בהמה?	"הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') ורע""א (ריש פרק במה בהמה) חוקרים אם אשה מחויבת במצוה זו דהוי מצות עשה שהזמן גרמא, ורע""א רצה לדמותו למח' ר""ת ור""ן בחיוב שלש סעודות, דר""ת ס""ל דמחויבות מפני שאף הן היו באותו הנס, והר""ן כתב דהן מחויבות משום היקש זכור ושמור וכל דיני שבת בכלל ההיקש, וא""כ לפי ר""ת דלית ליה ההיקש לחייב נשים בשלש סעודות יתכן לומר דהן פטורות משביתת בהמה, אמנם המנ""ח (מצוה ל""ב) והתפארת ישראל (פרק במה בהמה) הביאו ראיה מגמ' מפורשת (שבת נ""ד ע""ב) בשכנתו של ראב""ע דנשים מחיובות בשביתת בהמה, ותי' המנ""ח ע""פ הריטב""א דאיצטריך קרא למעט אשה ממילה אע""פ שהוא זמן גרמא דאינו מצוה על האב אלא על הבן, וה""נ מצי למימר דמצות שביתת בהמה אינו על האדם אלא על הבהמה ועל כן אינו בכלל הפטור דזמן גרמא, אבל המגיה על המנ""ח מתמיה דאין לדמות מילה לבהמה דבמילה מצי למימר דבעצם החיוב מוטל על הקטן משא""כ בבהמה דוחק לומר דבעצם המצוה מוטל על הבהמה, וצ""ע, וע""ע בפמ""ג (שם)"	סימן שה סעיף א-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה בהמה יש בה איסור שביתת בהמתו?	"כל בעלי חיים, בין בהמה בין חיה בין עוף בין מיני הים (ב""ק נ""ד ע""ב, מ""ב ס""ק א', ביה""ל לעיל סי' רמ""ו סעי' ג')"	סימן שה סעיף א-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל במה בהמה יוצאת בה?	"יוצאת בדבר המשתמרת בה, אבל אם אינה משתמרת בה או משתמרת בה יותר מדאי אסור דלאו אורחיה בהכי (מ""ב ס""ק א') [בנטירותא יתירתא הוא מח' תנאים וקיי""ל דאסור]"	סימן שה סעיף א-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יהיה משתמרת בשמירה פחות מעט ממנה?	"מותר דא""א לצמצם כ""כ דכן דרך העולם (ב""י, רע""א, מ""ב ס""ק ב', ערוה""ש סעי' ג'), הב""י הביא ראיה מסוס שיוצא באפסר אע""פ שסגי בשיר, ותוס' (שבת נ""א ע""ב) הביאו ראיה בלובדקין שיוצאין בפרומביא אע""פ שסגי באפסר (גר""א ס""ק ג')"	סימן שה סעיף א-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנוי בהמה?	"רב ס""ל דאסור, ושמואל ס""ל דמותר, וקיי""ל כרב. תוס' ס""ל דכל נוי אסור, ורש""י ע""פ הר""ן ס""ל דדוקא נוי דלאו אורחיה אסור אבל אם אורחיה בכך מותר [וחידש הערוה""ש (סעי' ג') דאפי' לרש""י אינו מותר אלא בנוי הרגילה שלא בשעת מלאכה אבל הקישוטים שהעשירים מקשטים סוסיהם בשעה שרוכבים עליהם או נוסעים בקרון פשוט דאסור שהרי זה נוי של משא], והב""ח פסק כתוס' לחומרא (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק י""ב) [דהוי ספק איסור דאורייתא, וי""א דהוי ספק עשה (פמ""ג מש""ז ס""ק ד')]"	סימן שה סעיף א-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד יוצא 1) נאקה [גמלא נקבה לבנה] 2) לובדקין [חמור לובא (מדינת לוב או מצרים, עי' ערוה""ש סעי' ד')] 3) גמל 4) פרד וחמור 5) סוס 6) כלב של ציידים 7) חתול 8) פרה?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-210aa6bde4e16eaa7c7efb72a3b6933f3f813499.jpg"">"	סימן שה סעיף א-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סוס יכול לצאת בפרומביא ואפסר?	"אינו יכול לצאת בשניהם אלא אם עסקיו רעים, והכל לפי הענין (מ""ב ס""ק י') "	סימן שה סעיף א-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהמה שמותרת לצאת באפסר, האם מותר לכורכה סביב צוארה?	"כן , לרש""י והר""ן מותר לכורכה אפי' בחוזק דהוי נוי דאורחיה, אבל לתוס' ורבינו ירוחם דס""ל דנוי אסור צריך להקפיד שיהיה רפוי קצת כדי שיכול לשומרה, והב""ח מחמיר כתוס' (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן שה סעיף א-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחבר האפסר או רסן על הבהמה בשבת?	"כן דלאו מוקצים הם [דמותר ללובשו כמו שמותר להאכילו ולהשקותו (ערוה""ש סעי' ד')], אבל צריך לדקדק שלא ישען על הבהמה דהוי משתמש בבעלי חיים (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן שה סעיף א-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכלב שאינן של ציידים לצאת בטבעת על צוארו לסימן שיש לו בעלים?	"כתב הערוה""ש (סעי' ה') אע""פ שאם יוצא בלא טבעת זה יסברו שאין לו בעלים והורגים אותו מ""מ אסור לצאת בה כמ""ש בתרנגולין שאין יוצאים בחוטין דעבדי לסימן שלא יחליפו [אבל המ""ב (ס""ק נ""ג) משמע דאסור לתרנגולין לצאת בחוטין משום דלמא נפיל ואתי לאתויי], ורשז""א (שש""כ פכ""ז הע' ל""ד) מצדד להקל אם יהרגנו, ואפי' אם לא יהרגנו מקיל אם הוא קבוע באופן שא""א להסירו דאז הוא בטל לגוף הבעל חי"	סימן שה סעיף א-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ציורים שמותר לבהמות לצאת בשבת?	"1) אילים יוצאים לבובים [קשורים זכרותם שלא יעלו על נקבות]<br>2) רחלות שחוזות [קשורים אליתן למעלה כדי שיעלו עליהן זכרים], והמשנה הוסיף אף כבולות [אליתן למטה שלא יעלו עליהן זכרים] אבל אינו מוזכר ברוב הפוסקים (גר""א ס""ק י""ז), וביאר התכלת מרדכי על התוספתא דהוא נלמד מלבובים (מ""ב עו""ה הע' ל')<br>3) כבונות [בגד סביבן לשמור צמרן]"	סימן שה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עזים יוצאות צרורות?	"רב ס""ל דמותרות ליבש החלב ולא לחלב, ושמואל אוסר בשניהם, ור' יוחנן מתיר בשניהם, ופסקו הרי""ף רא""ש ורמב""ם כרב דליבש מותר ולחלב אסור [דלא כרש""י דפסק כר' יוחנן דס""ל דהלכה כר' יוחנן אפי' כנגד רב ושמואל ביחד (ב""י)], והטעם הוא דליבש הוי מהודק [ומותר אפי' לקשור כיס על דדיהן (מ""ב ס""ק כ""ג)] אבל לחלב אינו מהודק כ""כ [דמזה בא הצימוק (ערוה""ש סעי' ו')] וחיישינן דלמא נפל ואתי לאתויי [אבל מתוס' משמע דאסור משום משוי, ואפשר דזהו דוקא לר' יוסי (שעה""צ ס""ק י""ח)], והקשה הערוה""ש (סעי' ו') איך אפשר דמדאורייתא שני הפכים תחשב לצרכיהם, ותי' דיש עזים שהם שמנות בטבען טובתן לחלב ויש עזים כחושות וטובתן שלא תחלב, ועוד כיון שהם קנין האדם כל מה שהאדם רוצה לטובתו נחשב אצלן כמלבוש ודוקא כשהענין נוגע בעצם גוף הבעל חי אבל במה שעושין לסימן הוי משוי."	סימן שה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה דברים אלו נחשבים כמלבוש?	"ביאר המ""ב (ס""ק כ""ב) דכיון דדברים אלו נעשים לשמירת גופן מצער שלא יהיו מוכחשים או מפני צמרן ובריאותם וטובתם נחשבים כמלבוש"	סימן שה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מותר לבהמה לצאת במרדעת לרה""ר?"	"אינו מותר אלא בג' תנאים:<br>1) דוקא חמור [דמצטער בצינה יותר משאר בהמות (מ""ב ס""ק כ""ז)]<br>2) דוקא מרדעת [אבל לא באוכף דאינו מחמם אלא במקום שמונח (לבושי שרד, מ""ב ס""ק כ""ח), וזהו שיטת הרבנן שחולקים על רשב""ג בברייתא (ב""י)]<br>3) דוקא אם קשורה מבעוד יום [לרש""י מדאורייתא מפני שאז גלי דעתו שהיא לה למלבוש, ולתוס' מדרבנן דאם קושרו בשבת מיחזי כמתכוין להוציא המרדעת א""נ כמתכוין להוליך למקום רחוק (פמ""ג, מ""ב ס""ק כ""ה, שעה""צ ס""ק כ""א), ולפי הירושלמי אסור לקושרו בשבת משום שמא ישתמש בבעלי חיים (רא""ש, ב""י)]"	סימן שה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחצר, האם מותר 1) להניח על חמור 2) להניח על סוס 3) להסר מחמור 4) להסר מסוס, מרדעת ואוכף?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-9169a97f987846e0306c237d9fccf2cb018155fb.jpg"">"	סימן שה סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו טעם האיסור 1) להניח מרדעת ואוכף 2) להסר מרדעת ואוכף?	"1) רש""י כתב דמיחזי כאילו מטעינה משוי, וכ""כ הב""י והמג""א, אבל המ""ב והערוה""ש כתבו הטעם משום טירחא שלא לצורך 2) כאן כו""ע מודו דהטעם הוא מפני טירחא שלא לצורך"	סימן שה סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסר משא מעל חמור בשבת?	"מכאן משמע דבעצם ליכא איסור להסר משא מעל חמור בשבת [ואינו אסור אלא כשהוא טירחא שלא לצורך], ואינו דומה לאילן דאמרינן (סי' של""ו סעי' א' ברמ""א) דאסור להסר חפץ מעל גבי האילן משום איסור להשתמש במחובר (שש""כ פכ""ז הע' נ""ח*)"	סימן שה סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תולין סל בצואר בהמה ליתן מאכלו בתוכו בחצר?	"אין תולין בצואר חמור [דהוי תענוג וטירחא שלא לצורך], אבל תולין לעגלים וסייחים שצוארן קטן ויש להם צער לאכול ע""ג קרקע [אבל אין יוצאים בהם לרה""ר דהוי משוי (מ""ב ס""ק ל""ח)]"	סימן שה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ציורים שאין בהמה יוצא מפני שאין בהם צורך כ""כ לשמירת גופן והוי משוי (רש""י, לבושי שרד, מ""ב ס""ק ל""ט)?"	"1) לא יצא סוס בזנב שועל שלא תשלוט בו עין הרע [דהוי כקמיע שאינה מומחה (חסדי דוד בתוספתא פ""ה ה""ה) {ומכאן מבואר דאסור לבהמה לצאת בקמיע שאינה מומחה, וביאר רשז""א (שלחן שלמה ס""ק ז') דדוקא אדם מאמין אפי' בקמיע שאינה מומחה ועל כן נחשב כמלבוש משא""כ בבהמה שאין בה דעת צריך להיות קמיע מומחה להיות כמלבוש, ועל כן כתב הרמ""א לקמן (סעי' י""ז) דאסור לבהמה לצאת בקמיע דהוי רק מומחה לאדם}]<br>2) ולא זהורית לנוי {ולרש""י צ""ל דאין דרכו בכך}<br>3) לא יצא פרה חסום בפיה שלא תרעה בשדות אחרים [ומכאן מבואר דאסור לכלב לצאת בחוסם כדי שלא יזיק את אחרים אלא צריך לכלוא אותם בבית (שש""כ פכ""ז סעי' ז')]"	סימן שה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ציורים שלא יצא בהמה מפני שאינם מהודקים ויש לחוש דלמא נפל ואתי לאתויי?	"1) לא יצאו עזים בכיס שלא יסרטו דדיהם בקוצים, ופי' המ""ב (ס""ק כ""ד וס""ק ל""ט) דמיירי כשהיו צריכים לחלב ועל כן לא הדקוה שפיר [וצ""ע למה השו""ע לא הזכיר זה בפירוש (שעה""צ ס""ק י""ט), וע""ע בערוה""ש (סעי' י') דס""ל דבבהמה כדי להנצל מנזק הוי משוי כמו לאצולי טינוף באדם דהוי משוי אם אינו מלבוש גמור]]<br>2) בסנדל על רגליהם שלא תנגף [אבל מותר לצאת בברזל הקבועים ברגלי הסוס במסמרים (מ""ב ס""ק מ""א)]"	סימן שה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ציורים שמותרים לבהמה לצאת בשבת?	1) באגד שעל המכה<br> 2) בקשקשים [לוחות] סביב עצם שנשבר<br>3) קשורה לשליא שיצאתה מקצתה ותלויה בה	סימן שה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יוצאה בזוג 1) ברה""ר 2) בחצר?"	"1) אסור לצאת לרה""ר אפי' בפקוקה, בין על צוארה בין בכסותה דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא [ולפי""ז מותר בחתולים ועופות], ולפי הסמ""ג מפני משוי [ולפי""ז אסור אפי' בחתולים ועופות] (מ""ב ס""ק מ""ג), והקשה המג""א (ס""ק ו') לפי הסמ""ג למה אינו מותר משום נוי, ותי' ע""פ תוס' (שבת נ""ד ע""ב) דמיירי כשאינו קשור להאפסר אבל כשהוא קשור להאפסר בטל להאפסר, והמגיד משנה תי' ע""פ שיטת רש""י והר""ן דמיירי כשאין דרכה לצאת בזוג כזה על כן אינו מותר משום נוי, והמחה""ש הביא מרשב""א דתי' דאפי' את""ל דהוי נוי מ""מ אסור משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא, ולפיכך כתב הסמ""ג דאסור משום משוי דס""ל דאין נוי לבהמה {נמצאת למעשה יש להחמיר אפי' כשאינו נראה כאילו יוצא לחינגא, אכן כתב הכה""ח (ס""ק ל""ח) דהכל לפי המקום ובזמנינו הזוג אינו סימן שהוא יוצא לחינגא} 2) מותר בפקוקה אבל כשאינה פקוקה אסור משום השמשעת קול [ולפי המג""א (ס""ק ה') דס""ל דבעי קול של שיר הכא אסור מפני שמיחזי כמאן דאזיל לחינגא א""נ רוצה הקול כדי שידע היכן היא ומביאה]"	סימן שה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דברים האסור לבהמה משום משוי, מה הדין 1) בחצר שאינה מעורבת 2) בכרמלית?	"1) מבואר מתוס' (נ""ג ע""א) דלא גזרו חצר שאינה מעורבת אטו רה""ר [דתוס' ס""ל דבאשה אסרו דוקא בחצר שאינה מעורבת ועל זה כתבו דלא אסרו בהמה], וכ""כ הרבה ראשונים דלא כהאור זרוע (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק מ""ג, שעה""צ ס""ק ל""ו) 2) המג""א (שם) מקיל ע""פ הגמ' בסוף שבת (קנ""ג ע""ב) דכל שבחבירו פטור אבל אסור בבהמה מותר [וכן נקט הערוה""ש (סעי' ט""ו)], והשיג עליו התוספת שבת דהתם הקילו רק משום פסידא שהרי אמרו חז""ל דעדיף טפי ליתנה לעכו""ם [והמחה""ש תי' בדוחק דהמג""א מודה דלגבי האיסור מחמר חמור טפי ואינו מותר אלא במקום הפסד אבל לגבי שביתת בהמתו משמע מלשון הגמ' דמותר אפי' לכתחילה], ועוד הקשה הביה""ל (ד""ה ופוקק) דבכל עניני דאורייתא מצינו שחז""ל גזרו בכרמלית אטו רה""ר והרי שביתת בהמתו הוא איסור דאורייתא [ודוקא התם לא נחשבת כמלאכה כלל שהוי בלא עקירה והנחה ורק שאסור באדם ולא בבהמה, וכן לפי המרדכי לא גזרו על חי נושא את עצמו בבהמה, והוסיף רשז""א (שש""כ פכ""ז הע' ט""ו) דמדויק קצת בתוס' (שבת נ""ג ע""ב) דמלאכה שא""צ לגופה מותר בבהמה (עי' מש""כ להלן סעי' י""ז)], ויש כמה אחרונים (תוספת שבת, שלחן עצי שטים, גר""ז) שמחמירים בכרמלית [ויש מביאים ראיה מסמ""ג דאוסר זוג בכרמלית, ודחה הערוה""ש (סעי' ט""ו) דהיינו משום דמיחזי כאזיל לחינגא, והא דכתב הסמ""ג דאסור גם משום משוי היינו ברה""ר], והביה""ל מסיים בודאי יש להחמיר אפי' בשעת הדחק ברה""ר שלנו, וכ""כ המ""ב (ס""ק מ""ג)"	סימן שה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי דברים שיש בהם חשש 1) דלמא נפל ואתי לאתויי 2) מיחזי כמאן דאזיל לחינגא?	"1) אפי' להמג""א (ס""ק ו') אסור בכרמלית 2) המג""א (ס""'ק ו') כתב דאסור אפי' בחצר מעורבת [וכן מוזכר במג""א ס""ק ה'], אבל פקפק עליו הפמ""ג (א""א ס""ק ו') דדוקא ברה""ר ששכיחי בה בני אדם מיחזי כמאן דאזיל לחינגא ולא בחצר בין מעורבת בין שאינה מעורבת (מ""ב ס""ק מ""ג), והערוה""ש (סעי' ט""ו) מחמיר כהמג""א"	סימן שה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בהמה יוצא בחותם?	"אסור בכל מיני חותמות דילמא מיפסיק ואתי לאתויי [ומבואר בגמ' דדוקא בשל מתכת אבל בשל טיט מותר (ר""י באק)], אפי' אם ארוג דגזרינן אטו שאינה ארוג [דדוקא בדבר הרגיל לא גזרינן ארוג אטו אינו ארוג] (תוס' נ""ח ע""א, מ""ב ס""ק מ""ה) [והערוה""ש (סעי' י""ב) ס""ל דאסור גם משום כל שהוא לסימן אסור בבהמה]"	סימן שה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גמל יוצא במטולטלת [כר קטן קשורה תחת זנבו]?	אינו יוצא בה דחיישינן דלמא נפל ואתי לאתויי אלא אם הוא קשור גם לחטוטרתתו או לשליתה	סימן שה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצא בהמה 1) עקוד [קשור יד לרגל] 2) רגול [קשור רגלו כלפי מעלה] 3) ב' ידיו קשורות או ב' רגליו קשורות?	"1,2) לא, לפי החיי""א מפני שיש לה צער והוי משוי ולפי הגר""ז ולבושי שרד (ס""ק כ""ז) משום דלמא נפל ואתי לאתויי (מ""ב ס""ק מ""ח) ולפי הערוה""ש (סעי' י""ב) משום דהוי נטירותא יתירתא 3) כתב החיי""א דמותר דזהו דרכן ולאו משוי הוא, ולפי הגר""ז ולבושי שרד מותר מפני שהוא מהודק ולא יפול (מ""ב ס""ק מ""ח, שעה""צ ס""ק מ""ד)"	סימן שה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקשור כמה גמלים 1) זה אחר זה 2) בכמה אפסרים בידו?	"1) לא דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא, ולפיכך אסור אפי' בקשורים מערב שבת (מ""ב ס""ק מ""ט) 2) פשטות המשנה משמע דמותר דתנן אבל מכניס הוא לתוך ידו חבלים וימשוך, אבל הטור מבואר דאסור דס""ל דקאי בימות החול ולא בשבת (ב""י), ופסק הא""ר דהטור הוי דעת יחידאה ואין לחוש לה (מ""ב ס""ק מ""ט) "	סימן שה סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כמה יכול האפסר 1) לצאת מידו 2) יגיע סמוך לקרקע?	"1) לכתחילה לא יצא טפח למטה אבל מדינא אינו אסור אלא ב' טפחים [דדמי כמי שנושאה בידו] (מ""ב ס""ק נ') 2) לא יגיע לטפח סמוך לקרקע דאז נראה כאילו אין הבהמה נמשכת בה, ומותר לכורכה סביב צוארה [ויהיה רפוי בין החבל להצואר ומכ""ש לעיל (ערוה""ש סעי' י""ג)] {ומה טוב האפסרים בזמנינו שהם מסתובבים מאליהם}"	סימן שה סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלב שהוא לצורך הסומא?	"רשז""א (שש""כ פי""ח הע' ס""ב) מצדד לאסור ברה""ר דאין האפסר שמירה להכלב אלא אדרבה הוא לשמש את הסומא [ודומה למקל של סומא דאסור]"	סימן שה סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים האסורים לצאת מפני שהם חשיבי וחיישינן דלמא חייס עלייהו כשנפלו?	"1) אין סוס יוצא בסולם על צוארו כדי שלא יחכך מכתו<br>2) לא יצא ברצועה [טבעת עבה] על רגליו כדי להגן עליו שלא תכה זו בזו (רש""י) א""נ אם נבקע פרסותיו כדי שלא תחלים ותחזור לכמות שהיתה (רי""ף, רמב""ם בפיהמ""ש) (מ""ב ס""ק נ""ד)<br>3) לא יצאו תרנגולים בחוטין לסימן<br>4) לא יצאו תרנגולים קשורים ברגליהם שלא ישברו כלים {ועי""ז יוזקו התרנגולים, אבל כדי שלא יזיקו אחרים הוי משוי וכמ""ש לעיל (סעי' י""א) בחוסם}<br>5) לא יצאו אילים בעגלה תחת אליותיהם כדי שלא תהא נגררת [אבל בירושלמי מבואר דאסור משום שהעגלה חופר בקרקע (ערוה""ש סעי' י""ד) {ומכאן מבואר דאסור לבהמה לעשות מלאכה שא""צ לגופה, ודלא כדיוקו של רשז""א מתוס' שבת (נ""ג ע""ב) שמובא בשש""כ (פכ""ז הע' ט""ו), ואפשר לדחות דהירושלמי קאי בשיטת ר' יהודה}]<br>6) לא יצאו עזים בעץ בחוטמיהם כדי שיתעטשו ויפלו התולעים<br>7) לא יצאו עגלים בעול קטן על צואריהם כדי להרגילם לכוף ראשיהם לכשיגדלו<br>8) לא יצא פרה בעור קופר על דדיה שלא יינקו השרצים"	סימן שה סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו שיטת הרמב""ם?"	"מהרמב""ם (בפיהמ""ש) משמע דס""ל דטעם לכל הנ""ל הוא מפני משוי (שעה""צ ס""ק מ""ט) {וצ""ע דיש מהם ששומרים את הבהמה, ואפשר לפרש דהכל תלוי בדרך בני אדם לעשות לבמהתו, וצ""ל דאלו דברים אינם הדרך וא""כ הוי בגדר נטריותא יתירתא, וצ""ע}"	סימן שה סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתרנגולים לצאת בחוטין על רגליהם כדי שלא יברחו?	"כתב החיי""א דמותר דזהו דרך שמירתן [וביאר השעה""צ (ס""ק נ') דבשלמא לפי החיי""א והרמב""ם דטעם האיסור הוא משום משוי בזה אינו משוי, אבל לפי רש""י דהחשש הוא שמא יפלו ואתי לאתויי עדיין יהא אסור, ותי' דיש להתיר כמו שמותר לבהמה לצאת בידו קשורה לרגלו {וצ""ל דהוי מהודק}]"	סימן שה סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצא עגל בזמם בפיו?	"כתב השו""ע דאסור, וביאר הגר""א (ס""ק ל""ה) דנלמד מפרה (סעי' י""א) דהיה אסור משום משוי (מ""ב ס""ק נ""ו) [מפני שצער הוא לה (ערוה""ש סעי' י""ד)]"	סימן שה סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצא 1) פרה 2) שור 3) עגל, ברצועה בין קרניה או בחבל על צוארה?	"1,2) אסור בין לנוי [דאין לנוי לבהמה (תוס') או הוי נוי שאינו רגיל (רש""י, ר""ן)] בין לשמירה דהוי נטירותא יתירתא, ואם עסקיה רעים מותר וכמ""ש לעיל בסעי' ד' (מ""ב ס""ק נ""ח) 3) מותר לשמירה מפני שהם מורדים בקל"	סימן שה סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצא בהמה בקמיע?	"כן, ודוקא שהוא מומחה לבהמה, אבל מומחה לאדם אינו מומחה לבהמה לפי שאדם יש לו מזל ומלאך המליץ עליו מלמעלה ומזלו מסייע לו שיועיל הקמיע משא""כ בהמה (רש""י שבת נ""ג ע""ב, מ""ב ס""ק ס') [ומכאן מבואר דאסור לבהמה לצאת בקמיע שאינה מומחה אע""פ שאינו חיוב חטאת לאדם, ועי' מש""כ לעיל (סעי' י""א) בשם רשז""א]"	סימן שה סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין רוכבין על הבהמה בשבת?	"לפי הבבלי משום שמא יחתוך בזמורה כדי להנהיגה, לפי הירושלמי מפני שביתת בהמתו [וכפשוטו ס""ל דלא אמרינן חי נושא את עצמו ולפיכך יש איסור מצד שביתת בהמתו ואנן קיי""ל דחי נושא את עצמו, אבל הב""י רצה לפרש הירושלמי דשייך שביתת בהמתו מפני שהבהמה מצטערת ברכיבתו עליה, והערוה""ש (סעי' ט""ז) ביאר כוונת הב""י על דרך הבבלי דע""י שחותך זמורה להכותה גם עובר על שביתת בהמתו משום שמצער הבהמה {וצ""ב}, והערוה""ש מעצמו רצה לפרש הירושלמי דחיישינן שמא ינהיגה במשוי ויעבור על שביתת בהמתו {אבל צ""ע דהירושלמי כתב דאם עלה על הבהמה במזיד יורד משום שביתת בהמתו}] (ב""י, מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק ס""א, שעה""צ ס""ק נ""ב)"	סימן שה סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסרו להשתמש בבעלי חיים?	"זהו בכלל הגזירה של רכיבה, ואפי' אם ליכא למיחש שיחתוך בזמורה כגון במדבר או לשפשף את התינוק מ""מ אסרו משום לא פלוג (מ""ב ס""ק ס""ב)"	סימן שה סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו 1) צדדין 2) צדי צדדין?	"1) צדי הבהמה וכמ""ש בגמ' שבת (קנ""ד ע""ב) דהמשפשף בצדי הבהמה נחשב כצדי הבהמה {משא""כ בצדי אילן זהו עצם האילן ורק אם משתמש בדבר שיוצא מהאילן מקרי צדי האילן}, וקיי""ל דאסור להשתמש בצדי הבהמה 2) דבר שיוצא מצדי הבהמה, וכתב המג""א (ס""ק ח') בשם הר""ן דרק מותר להשתמש על הצד של צדי צדדין ולא ע""ג צדי צדדין דא""כ הוא משתמש בהצדדין ממש (מ""ב ס""ק ס""ג)"	סימן שה סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עלה במזיד?	"אע""פ שבאילן קנסינן ליה דאינו יורד עד מוצאי שבת, הכא בבהמה יורד משום צער בעלי חיים (ירושלמי ביצה פ""ה ה""ב, רמב""ם, שו""ע) [והירושלמי כתב הטעם משום שביתת בהמתו] {נמצא, דבעצם מותר להוריד דברים מע""ג בהמה בשבת ואינו דומה לאילן וכמ""ש לקמן (סי' שי""ז סעי' ו') שקושרין לפי הפרה (וכ""כ המג""א לקמן סי' של""ו ס""ק ב'), ורק אם עלה במזיד ראוי לנו לקונסו ועל זה אמרינן דמשום צער בעלי חיים לא קנסו אותו (ר""י באק)}"	סימן שה סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד פורקין משוי מעליה?	"השו""ע כתב דמפני צער בעלי חיים מכניס ראשו תחת המשוי ומסלקו לצד אחר והוא נופל מאליו, וביאר המג""א (ס""ק ט') דהר""ן כתב דמיירי במשוי שהוא מוקצה וס""ל דטלטול מן הצד אסור כשהוא לצורך דבר האסור, וכאן התירו משום צער בעלי חיים, והקשה הביה""ל (ד""ה ומטעם) הרי השו""ע לקמן (סי' שי""א) ס""ל דטלטול בגופו לא שמיה טלטול וא""כ יהא מותר אפי' שלא במקום צער בעלי חיים, ותי' דהטור ושו""ע קיצרו בהעתקת דברי הרמב""ם, וה""ק אם אפשר לסלקו שלא ע""י טלטול כגון להכניס ראשו תחתיו יעשה כך, ואם זה א""א כגון שהוא מכלי זכוכית וישתברו אז פרקו בנחת [דהיינו להניח המשוי ליפול מאליו לאט לאט ע""י ריפוי אחיזת החבל] ועל זה נאמר דמותר מפני צער בעלי חיים [אבל לא מצינו דמותר לטלטל מוקצה להדיא מפני צער בעלי חיים, אמנם מבואר להלן (סעי' י""ט) דיש מתירים אפי' טלטול בהדיא]"	סימן שה סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לישב בקרון בשבת?	"1) משום שהוא משתמש בבעלי חיים [ואע""פ שהעגלה מחובר לצדי הבהמה ולהוי צדי צדדין, מ""מ הוא משתמש על גבה ודינו כאילו משתמש בצדי הבהמה ממש (מג""א ס""ק ח' בשם הר""ן), ויש עוד סברא במג""א (ס""ק י') דכיון שהבהמה הוליכתו הוי כאילו משתמש בהבהמה] ויש חשש שמא יחתוך זמורה, ואפי' אם ליכא חשש אסור משום לא פלוג (תוס' עירובין מ""ג ע""א, רמ""א, גר""א ס""ק מ""ג, ביה""ל ד""ה גם)<br>2) אסור לצאת חוץ לתחום (תוס' בשם הרשב""ם)<br>3) אם הבהמה של ישראל [או שכורה לישראל לחומרא] אסור משום שביתת בהמתו (שעה""צ ס""ק נ""ח)<br>4) במנהיג ישראל אסור משום מחמר (מ""ב ס""ק ס""ו)"	סימן שה סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בהדף היוצא מהעגלה?	"הספר טל אורות מתיר משום צדי צדדין, אבל השיג עליו המג""א (ס""ק י') א""כ אפי' העגלה יהא מותר משום צדי צדדין דהעץ ארוך הוי צדדין {וגם הוא מחובר לצדי הבהמה}, ועל כרחך אסור מפני שהוא כלי אחד [והשעה""צ (ס""ק ס') הביא ראיה לסברא זו מסולם {ויש לחלק דהסולם הוא ממש כלי אחד משא""כ הדף הוא רק מחובר להעגלה אבל אינו ממש כלי אחד}] {וצ""ע קצת למה איצטריך סברא זו דכלי אחד, הרי בדף שעל העגלה שייך השתי סברות הנ""ל, אחד שהוא משתמש על גבה, ועוד הבהמה הוליכתו, ובאמת כן פירש הלבושי שרד דכיון שהוא כלי אחד הבהמה הוליכתו, אבל המ""ב אינו משמע כן, וצ""ע}"	סימן שה סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נפלה בהמה לאמת המים?	אם יכול לפרנסה במקומה יפרנסנה ולא יעלהו, ואם לאו צריך להעללהו משום צער בעלי חיים	סימן שה סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מעליהו?	"1) עדיף טפי להעליהו ע""י עכו""ם (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ע')<br>2) אם א""א ע""י עכו""ם יכול להניח שם כרים וכסתות שהתירו ביטול כלי מהיכנו דרבנן במקום צער בעלי חיים דאורייתא [דלמד ממצות פריקה (רש""י)]<br>3) אם א""א להעליהו ע""י כרים וכסתות, הא""ר והחזו""א הקילו להעליהו בידים דס""ל דאפי' איסור מוקצה התירו במקום צער בעלי חיים, אבל המג""א (ס""ק י""א) הביא מהרמב""ם דאסור להעליהו דאין לנו לדמות גזירות חכמים זה לזה (מ""ב ס""ק ע'), וכן נקט הערוה""ש (סעי' י""ט) להחמיר"	סימן שה סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא שמותר ליתן סל בפני אפרוחין שלא במקום צער בעלי חיים ולא אמרינן דהוא מבטל כלי מהיכנו?	"1) תי' המג""א (ס""ק י""א) בשם הרשב""א דיכול להפריח האפרוחין משא""כ הבהמה דלמא לא תעלה [וביאר המחה""ש וצריך להניחו שם כל היום שמא תעלה לאחר זמן]<br>2) ועוד תי' המג""א ע""פ הרמב""ם דדוקא הכא הוי ביטול כלי מהיכנו מחמת המים שנכנסין לתוך הכרים וכסתות, ולפי""ז אסור דוקא בכרים וכסתות ולא בגדי מלבוש שיכול ללובשן כשהן רטובין אם אין לו בגדים אחרים"	סימן שה סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשפוך מים קרים ע""ג בהמה?"	"כתב אשל אברהם (גליון) דאסור אע""פ שאינו אלא לתענוג בעלמא {ונראה דאסור משום טירחא שלא לצורך שהבהמה א""צ תענוג}"	סימן שה סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לבהמה צער מחמת חלב שבה?	"מותר לומר לעכו""ם לחלוב את הבהמה דהתירו אמירה לעכו""ם בשביל צער בעלי חיים, ולפי הרבינו יונה ומהר""ם מרוטנבורק אינו מותר אלא אם העכו""ם חולב לצורך עצמו ואח""כ הישראל לוקח החלב ממנו [וסגי בתפוח או בפחות משוה פרוטה (ביה""ל ד""ה בדבר)], וכתב המג""א (ס""ק י""ג) דנוהגין להקל כסברא ראשונה דהתירו אמירה לעכו""ם במקום צער בעלי חיים ואין למחות בידם, אבל טוב לחלוב לתוך אוכל כדי שיהיה שבות דשבות (מ""ב ס""ק ע""ג), והערוה""ש (סעי' כ') כתב דנוהגין ליתן דבר מה בעד מה שחולבין כדי לקיים שיטת המחמירים [ודלא כהב""ח דס""ל דאפי' המחמירין מודים בשפחה שבתוך הבית דמותר, והשיג עליו המג""א (שם) דאדרבה שפחה בתוך הבית גרוע טפי, אמנם הערוה""ש (סעי' כ') מיישב הב""ח דגלוי לכל שהשפחות חולבים אותם משום צער בעלי חיים ואין הישראל משתמש בהחלב באותה שבת, וכתב דנוהגין שלעולם יש אינה יהודית מיוחדת לכך]"	סימן שה סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשתות את החלב?.<br>אינו מותר לשתות החלב מיד מפני גזירת משקין שזבין אבל מותר לערב (מ""ב ס""ק ע""ב) {וגם מפני שהחלב מוקצה}"		סימן שה סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להמרות אווזים בשבת?	"ביאר המחה""ש המציאות דבימות החול דרכה להמרותה פעמים ביום וכיון שהרגילו להמרותן שוב אינם אוכלים כשמניח אוכל בפניהם אלא צריך להמרותן בידים [ולפי""ז אם התחיל להמרותן צריך לנסותם אם אוכלים מעצמן], ומשום צער בעלי חיים התירו להמרותן פעם אחת בשבת, וכתב המג""א (ס""ק י""ב) בשם תשובת הרמ""א דבודאי מותר ע""י עכו""ם, ואם א""א ע""י עכו""ם מותר ע""י ישראל אבל עדיף שיהיה ע""י ישראל קטן {וכן אשכחן לעיל סי' רנ""ט ציור דעדיף ע""י ישראל קטן} (מ""ב ס""ק ע""א) [וע""ע במ""ב לקמן (סי' שכ""ד ס""ק כ""ז) דהביא כמה אחרונים דמחמירים ע""י ישראל], אבל כתב רע""א דצריך לדקדק שלא לטלטל הבהמה בשעת המראתן דכבר כתבנו [לפי הרבה אחרונים] דלא התירו טלטול בעלי חיים במקום צער בעלי חיים [ומ""מ מה שהוא מטלטל גרון הבהמה לית לן בה דמצינו במדדין התרנגולת דמשום צער בעלי חיים התירו טלטול כל דהו, וכן בחליבת הבהמה שהוא מטלטל הדדין ג""כ מותר, ש""מ דטלטול כל דהו כזה מותר במקום צער בעלי חיים, ודוקא להעלותן מן המים לא התירו (עם ר""י באק)]"	סימן שה סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חולב בהמה בשבת לצורך החלב?	"אם חולב לתוך הכלי חייב חטאת [משום דש (שעה""צ ס""ק ס""ה)], ואם חולב לתוך האוכל פטור [דהוי משקה הבא לאוכל כאוכל דמי (שעה""צ ס""ק ס""ו)] אבל אסור כיון שאין הבהמה ראוי לאכילה הוי כמו בורר (תוס' שבת קמ""ד ע""ב), ואפי' לתוך האוכל החלב הוי מוקצה עד מוצאי שבת כיון שאינה ראויה לאכילה (רמב""ם, מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ע""א)"	סימן שה סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשפחות לעשות גבינה מעצמן מחלב של ישראל?	"השו""ע פסק בשם המהר""ם שמותר, אבל השיגו עליו האחרונים (מג""א ס""ק י""ד) הרי אם הישראל רואה ושותק סברה שהישראל ניחא ליה בזה ומסתמא עושה אדעתא דישראל ומחויב למחות אפי' בביתו של גוי וכ""ש שמחויב למחות בביתו של ישראל, וכתב הפמ""ג (א""א ס""ק י""ד) דכוונת השו""ע להתיר רק אם עשתה לפעמים דרך מקרה ולא תמיד, וגם לא התיר אלא לאחר שבת (מ""ב ס""ק ע""ד) [והוסיף השעה""צ (ס""ק ס""ח) דהיינו בכדי שיעשו, ע""ש דתמה מהו החידוש בזה, אמנם הערוה""ש (סעי' כ""א) פירש דשיטה זו ס""ל כרבינו ירוחם דאם צוה לעכו""ם לעשות מלאכה קנסינן ליה דאסור לעולם ועל זה כתב דכאן לא קנסינן ליה מפני שלא צוה להם, אבל לדידן דס""ל דלא קנסינן לעולם אפי' בצווי ליכא חידוש] "	סימן שה סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להניח נערו עכו""ם לרכוב על בהמה?"	"א""צ למונעו דלא גזרו על שבות של שביתת בהמתו שחי נושא את עצמו, אבל אם הוא מניח על הבהמה שאר חפצים אז צריך למונעו [והאוכף בטל להרוכב (פרישה ס""ק ל""ג, מ""ב ס""ק ע""ו) או לבהמה (ערוה""ש סעי' כ""ב)] {ונראה דה""ה אם יש לגוי דברים בתוך כיסו וכדומה צריך למונעו}"	סימן שה סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבהמה יצאה מאליה 1) ויש עליה משוי 2) ואין עליה משוי?	"1) המג""א (ס""ק ט""ז) הביא ממהרלב""ח דא""צ למונעה, והשיג עליו המג""א (ע""פ מחה""ש) דקתני במתני' במה אין בהמה יוצאה ולא קתני אין מוציא, ומשמע דצריך למונעה אפי' כשיצא מאליה, וכן פסק המ""ב (ס""ק ע""ז) דצריך למונעה [והא""ר מיישב המהרלב""ח דהוא מיירי כשיצא חוץ לתחום ולא כשיצא עם משא (שעה""צ ס""ק ע""א)] 2) אפי' אם יוצאה חוץ לתחום אינו מחויב למונעה (מ""ב ס""ק ע""ז) דלית ביה משום שביתת בהמתו או מחמר אלא באיסור שיש בו כרת וסקילה, ומ""מ אסור להוציאה בידים [אפי' אם אינו חוץ לתחום כלפי המוציא (שעה""צ ס""ק ע""ג)] דיש איסור להוציא כל חפץ ממקום שביתתו (ר""י באק)"	סימן שה סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למסור בהמה לרועה בשבת?	"ההגהות מרדכי (קידושין סי' תקס""ה) אינו מקיל אלא בבהמה דקה דאינו עושה מלאכה אבל מחמיר בבהמה גסה שמא יעשה בה מלאכה, אבל שבלי הלקט מקיל אפי' בבהמה גסה, וכן פסק השו""ע דמותר, ואע""פ שהמג""א (ס""ק י""ח) הביא תשובת מהר""ם אלשקר דאוסר למסור לרועה בו ביום [ואפי' מערב שבת במקום שנהגו להחמיר], מ""מ כתב המ""ב (ס""ק פ') דנוהגין להקל כהשו""ע [ובשעה""צ (ס""ק ע""ז) מסתפק אם נוהגין להקל אפי' כשיודע שיוציאנו חוץ לתחום], ועי' להלן"	סימן שה סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא חיישינן שהרועה יעשה בה מלאכה?	"1) ביארו המחה""ש והלבושי שרד (ס""ק מ""ח) דדוקא בשאלה ושכירות חיישינן שמא יעשה בה מלאכה מפני שהוא נוטלה אדעתא לעבדיה, ואפי' אם מתנה עמו שלא יעשה בו מלאכה מ""מ חושב שיעבוד עמה ויוסיף מעט על השכירות או יעשה לו שום טובה כנגד השאילה לשבת, משא""כ ברועה אינה עומדת כלל לעבודה ויש מירתת לעבוד עמה, ואם רואה או נודע לו שהוא עושה עמה מלאכה בודאי צריך למחות בו (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ע""ח, ביה""ל ד""ה ואע""פ)<br>2) הגר""א (ס""ק נ""ב) ס""ל דבהמתו דומה לעבדו שלא מל וטבל דמותר לעשות מלאכה לעצמו ולא לרבו, וה""נ מותר למסור לו לרועה דאפי' אם הוא עושה עמה מלאכה לא אכפת לן דאינו עושה בעבור ישראל, משא""כ לגבי שאילה ושכירות מקרי עושה מלאכה בעבור הישראל שהוא מקבל מעות או טובת הנאה כנגד אותה מלאכה, ולפי""ז דוקא אם רואה שהבהמה עושה מלאכה צריך למחות כדי שלא יהא נראה כאילו הוא ברצונו אבל אם הוא רק יודע שהרועה עושה עמה מלאכה א""צ למחות, והסעיף מדויק יותר כהגר""א [והקשה הביה""ל (ד""ה ואע""פ) דמבואר לעיל (סי' רמ""ו סעי' ג') דאסור להשכיר לו בהמה אפי' אם מתנה עמו שלא לעשות בה מלאכה בשבת, ולמה אסור הרי אפי' אם יעשה עמה מלאכה אינו בעבור הישראל, ותי' דאפשר משום לא פלוג אמרינן דכל שכירות אסור]"	סימן שה סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא חיישינן שהרועה יוציאנו חוץ מי""ב מיל?"	"תי' המג""א (ס""ק י""ח) דקיי""ל כרש""י די""ב מיל דרבנן, ועוד הביא מהגהות דרכ""מ (ס""ק ה') דאפי' למ""ד י""ב מיל דאורייתא מותר כיון דאין בו סקילה וכרת, והמהר""ם אלשקר (סי' מ""א) כתב דלא שכיח לרועה להוציאו חוץ לי""ב מיל."	סימן שה סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הרועה מוציא את הבהמה חוץ לתחום?	"אם הוא מוציאו שלא בצוויו א""צ למונעה ואפי' אם הוא רואה, אבל אם הוא מצווהו להוציאה הפמ""ג (א""א ס""ק י""ח) מסתפק בדבר דהרי הוא עצמו אסור להוציאה חוץ לתחום ואזלינן לחומרא [וכ""ש היכא שהם מוציאים את הבהמות חוץ לי""ב מיל בודאי יש להחמיר (שעה""צ ס""ק ע""ה)], ולפי""ז אסור למסור בהמות לרועה למכור כשיודע שהרועה מוליכם למקום אחר דהוי כאילו מצווהו להוליכם חוץ לתחום, וכל זה כשמוסרה בשבת אבל אם מוסרה בערב שבת מותר אפי' אם הוא הולך חוץ לי""ב מיל (מ""ב ס""ק ע""ט) {ופשוט דאם הגוי אינו מוליכו בידים אלא הוא קורא להבהמה וכדומה מותר לצוות לגוי להוציאה דהרי הישראל עצמו מותר לקרות לה וכדומה [ואם הגוי רודפה לעיר, עי' מש""כ לקמן (סי' ש""ו סעי' ב') דיש בזה מח' א""ר ורע""א]}"	סימן שה סעיף כג		
